תיאוריה כמכשיר לטיפול במקורות

פרק שני : תיאוריות סוציולוגיותפאנתרופולוגיות כמסגרת לפרשנות טקסטים 47 ההסבר, דהיינו, האם המקורות שנאספו על-ידי החוקר אכן עולים בקנה אחד עם התיאוריה ? והאם אין אפשרות להסביר את הנתונים באמצעות מסגרת תיאורטית אחרת ? התשובה לשאלה הראשונה היא שהמחקר תקף כאשר הוא ממלא אחרי 24 "תוקף המבנה" ) construct validity ( תנאי "תוקף המבנה" . לפי קרונבך ומיל הוא יכולת ההסבר הטמון במבנה התיאורטי . יכולת זו קיימת כאשר הנתונים האמפיריים שנאספו "מתנהגים" כמצופה על-פי המבנה התיאורטי שאותו הם 25 נתונים שאינם מתנהגים כצפוי עשויים לסתור את התיאוריה אמורים לייצג . ולבטלה, אבל הם עשויים גם להצביע על דרך להרחבת התיאוריה שתכלול גם את הנתונים ה"סוטים" . יש גם אפשרות שהנתונים ה"סוטים" שייכים לעולם תוכן אחר ואינם אמורים להשתלב במבנה הנוכחי . בחקר טקסטים הנתונים ה"אמפיריים" הם המקורות הנלקטים על-ידי החוקר שמהם הוא מעצב את השערתו . ברונו לאטור תיאר את העבודה המדעית כמפרידה בין קטגוריות בסיסיות שהמציאות ההיברידית מערבת אותן, והמדענים פועלים ל"טיהור" והפרדה בין הקטגוריות המעורבות . הוא הגדיר זאת כ"יצירת סדר בתוך אי- 26 ה...  אל הספר