פרק ראשון : מבוא נ על תהליכי שינוי בחברה מסורתית 31 31 והקפיאו אותו, כדי שישמש כזמן מופת המקראי כזמן פורמטיבי ומיתולוגי לכל הדורות שיבואו . את המתרחש במציאות הם מפרשים באמצעות העדשות של חז"ל על עולם המקרא . במקורות חז"ל תפיסת הזמן אינה היסטורית . ההסבר של האירועים מבוטא במושגים מיתולוגיים ואסכטולוגיים : האירועים של היומיום מקבלים את משמעותם באמצעות האירועים של התקופה הפורמטיבית המסופרים במקרא, והם מובילים לקראת עולם אסכטולוגי ידוע מראש . אכן, זיכרון קולקטיבי מצוי הן בחברה מודרנית והן בחברה מסורתית ; הן בחברה מודעת להיסטוריה והן בחברה לא-מודעת . אבל ההבדל ביניהן הוא בטיבו של זיכרון זה : בחברה שאינה מודעת להיסטוריה, הזיכרון הקולקטיבי הוא א-היסטורי . בחברה כזו צפוי מאוד שהגישה תיטה לשמרנות ותיתן חשיבות לזמן הלא-התפתחותי, שמייצג את הקבוע, היציב והלא-משתנה . האירועים מתקבעים ומקבלים ממדים מיתיים, עם הילה של קדושה . הזיכרון נקבע דרך מעשי שיגרה באמצעות טקסים, בתוך תבניות מסורתיות, והזמן נעשה "על- זמני" . בחברה היהודית שהיא, כאמור, קהילת זיכרון, אזי "זכר ליציאת מצרים" הוא נימוק לקיומן של מצוות...
אל הספר