האזינו מבראשית 172 המוקדשים לדברי הברכה והפרידה של משה משבטי ישראל . יותר מכל חומש אחר, ספר "דברים" מביא לפנינו את הדברים שנאמרו לעם על ידי מנהיגו, ערב העברת שרביט המנהיגות ליהושע . קריאה פרשנית זו המבקשת להעניק משמעות מהותית לשמו של החומש האחרון, מזמינה אותנו גם להרהר במשמעותה הכפולה של המילה "דבר" במקרא, ובעברית הנוהגת עד ימינו . בראש וראשונה, השורש העברי ד . ב . ר . משמש לפעלים ולשמות עצם הקשורים בהתבטאות מילולית ובהשמעת קול בעל תוכן מובן ומוסכם במסגרתה של השפה המדוברת והנכתבת . משמעות זו משתקפת היטב במילות הפתיחה של החומש, שהעניקו לו את שמו : "אֵלֶּה הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר 1 כך גם באין ספור פסוקים נוספים בתורה וביתר חלקי המקרא . לצדה מֹשֶׁה . . . " . של משמעות מובילה זו, משמשת המילה "דבר" גם לציון עצם, גוף, מעשה או אירוע קונקרטי . כך לדוגמה בפרשת הפיכתה של העיר סדום בחומש בראשית, בה נאמר : "וַיֹּאמֶר אֵלָיו הִנֵּה נָשָׂאתִי פָנֶיךָ גַּם לַדָּבָר הַזֶּה לְבִלְתִּי הָפְכִּי אֶת הָעִיר 2 אֲשֶׁר דִּבַּרְתָּ . מַהֵר הִמָּלֵט שָׁמָּה כִּי לֹא אוּכַל לַעֲשׂוֹת דָּבָר עַד בֹּאֲךָ שָׁמָ...
אל הספר