ושוב נצאה אל הדרך: פרשת מטות

במדבר 165 96 ה' . וְאִם-לֹא תַעֲשׂוּן כֵּן הִנֵּה חֲטָאתֶם לַה' וּדְעוּחַטַּאתְכֶם אֲשֶׁר תִּמְצָא אֶתְכֶם", 97 והם חוזרים ומדגישים, "עֲבָדֶיךָיַעַבְרוּכָּל-חֲלוּץ צָבָא לִפְנֵי ה' לַמִּלְחָמָה" . המתח הזה בין מי שנמצא בארץ המובטחת לבין מי שנמצא מחוצה לה כנראה הוטמע בנו עוד מן העת ההיא . יש הבנה לכך שחלק מן העם לא מוצא את מקומו המתאים דווקא בארץ המובטחת לבני ישראל, ואפילו מקבל פטור מלהיות כאן . אבל הוא אינו מקבל פטור מלהיות חלק ממה שקורה כאן . במידה מסוימת מובעת כאן חובה לא רק להיות מעורב אלא גם להיות חלוץ לפני המחנה . להשפיע בצורה משמעותית מפני שללא הימצאותם של בני ישראל בארץ המובטחת אין תקומה של ממש מחוץ לה, אין כוח מלכד משמעותי . חשוב לומר את הדברים גם כיום, במיוחד כאשר בתפוצות יש מי שמנסה להרחיק את עצמו ממה שנעשה כאן . חלק פונים לחרמות וחלק אחר פשוט הופך להיות אדיש . אולי המלחמות שמתנהלות כאן היום אינן מדממות כמו המלחמות שעליהן משה מדבר בעת כיבוש הארץ, אבל הן חשובות לא פחות . אם אנחנו רוצים לבנות כאן חברת מופת, חברה ראויה, חברה שתיישם באופן משמעותי ונכון לימינו אנו את חזון נביאי יש...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד