משה סוגר חשבונות: פרשת פקודי

האזינו מבראשית 96 שעשוי לקרות לכל מי שעוסק בניהול חשבונות . משה "עד שהוא יושב ומחשב, שכח אלף ושבעה מאות וחמישה ושבעים שקל, מה שעשה ווים לעמודים . התחיל יושב ומתמיה, אמר : עכשיו ישראל מוצאין ידיהם לאמור : משה נטלן ! מה עשה ? האיר הקב"ה עיניו וראה אותם עשויים ווים לעמודים . אותה שעה נתפייסו כל ישראל על מלאכת המשכן . מי גרם לו ? ע"י שישב ופייסן . הוי : 86 'אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן'" . מסתבר שנושאים המעסיקים את רשם העמותות היום העסיקו את העולם היהודי במשך אלפי שנים . בתלמוד הבבלי נאמר : "תנו רבנן : קופה של צדקה נגבית בשניים ומתחלקת בשלשה . נגבית בשניים — שאין עושים שררות על הצבור פחות משניים, ומתחלקת בשלשה — כדיני ממונות" . ובהמשך שם : "גבאי 87 הרעיון הבסיסי הוא שיהיה פיקוח על צדקה אינם רשאים לפרוש זה מזה" . כספי הציבור באופן כזה שניתן יהיה לוודא כי הדברים אכן נעשים, בלשון ימינו אנו, בשקיפות הראויה ולצרכים שלשמם התרומות והממון נועדו . אמנם מקובל שאנשים נאמנים יכולים לעשות מלאכה זו לבדם, אך משה, כדי למנוע לזות שפתיים וכדי ללמד את הציבור כיצד להתנהג, סופר ביחד עם "אִיתָמָר בֶּן-אַהֲרֹן 8...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד