שמות 93 שקיפות . זה סוג של פוליטיקה שמשה מן הסתם לא סבל, הוא דחה מנהיגות מסוג זה . וכך, בהמשך הדברים, כאשר קורח ועדתו קמים עליו הוא יכול לומר 79 מסתבר ביושר "לֹא חֲמוֹר אֶחָד מֵהֶם נָשָׂאתִי וְלֹא הֲרֵעֹתִי אֶת-אַחַד מֵהֶם" . שאצלנו, דווקא מי שטוען לדבר בשם הדת לא יכול לומר דברים כאלו בעצמו . כיצד השבת קשורה לענייננו ? משה מודיע בשם האל כי "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה' כָּל-הָעֹשֶׂה בוֹ מְלָאכָה 80 הוא מציב כאן שתי דרישות — האחת היא בששה ימים לעשות כל יוּמָת" . מלאכה, להתפרנס, לעבוד, והשנייה היא לחדול ביום השביעי מן המלאכות האלה ולעשות משהו אחר . היום השביעי קדוש ומיוחד, וחייבים להקפיד שלא להמשיך ולעשות את מה שעושים באופן רגיל . הדרישה לעבוד אינה ניתנת כאפשרות למשתמש — אלא כציווי של ממש : "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה" . מבחינה זו אף נדמה שמשה מנסה לומר כי מי שאינו עושה מלאכה אינו יכול לקדש את השבת, וכי השניים קשורים זה בזה ואין הבדל מהותי בין מה שהאדם עושה בששת ימי המעשה לעשייתו ביום השבת . אנו כקהילה רפורמי...
אל הספר