משפט הבזק של יוסף: פרשת וישב

בראשית 47 שהפגין בעבר לא עזרו לו לזכות במשפט צדק, שהוא המינימום המתבקש לא רק בימינו, אלא גם על פי דין תורה . כמו פרעה, גם השר הנתון למרותו של פרעה יכול לעשות כרצונו . וכמובן, יש לזכור בהקשר הזה שיוסף הוא עבדו של פוטיפר ונחשב לרכושו ולכן הוא יכול לעשות בו כרצונו . בימינו אנו יש בתי משפט ומערכת משפטית שאמורים לטפל ולדון בעניינים שבהם יש צורך להביא פושע לדין, להבין אם הוא אשם אם לאו, ולחרוץ את דינו במידת הצורך . על השופט להיות בלתי תלוי בעניין העומד לפניו ואם יש לו איזו נגיעה, אם לתובע או לנתבע הדנים לפניו, הרי שמחובת השופט לפסול את עצמו מלשבת בדין . במקרה של יוסף, נגזר דינו על ידי מי שמעורב רגשית בפרשה, ופסק וגזר הדין הם מידיים ולא ניתנים לערעור . במקרים עכשוויים התהליך המשפטי אורך הרבה מעבר לכך . כתוצאה מזה הדין אינו מתבצע סמוך מאוד למועד העבירה אלא חולף זמן שבו הדברים נבדקים, נלמדים, מובאים בפני בית המשפט ואז נידונים במועדם בתקווה למשפט צדק . שיטה זו אינה חסרת פגמים אך היא בוודאי טובה בהרבה מן השיטה שבה בעל השררה קובע את הדין לכפופים לו בלא שמתבצע כל הליך ראוי בעניין . במחוזותינו היום ...  אל הספר
הקיבוץ המאוחד