ביאליק בעל גוף 111 שיש להבינם זה לצד זה — ושמתייחסים זה לזה : בשירים הרומנטיים האהבה אינה מגיעה לכדי מימוש מיני, והאשה מתוארת כטהורה וזכה — למשל ב"נושנות" ( [ תרנ"ד ] א, 242 ) וב"מכתב קטן לי כתבה" ( [ תרנ"ז ] א, 327 ) ; ואילו בשירים המיניים האשה מוצגת כמושכת ומפתה, הדובר מתפתה לה או כמעט מתפתה לה ( וגם זה הבדל חשוב ! ) — ואז הוא מגַנֶּה אותה באופן שאי-אפשר שלא להגדירו כלהט מיזוגני בוטה : כך למשל בשירים "עיניה" ( [ תרנ"ב ] א, 197 ) ; "העיניים הרעבות" ( [ תרנ"ז ] א, 335 ) ; "רק קו שמש אחד" ( [ תרס"א ] ב, 98 ) ; ובאופן אחר גם ב"חוה והנחש" המוקדם ( [ תרנ"א-תרנ"ב ] א, 102 ) . כפי שהבחינו רבים מחוקרי ביאליק, שני הסוגים משלימים את זה ומצטרפים יחד כדי לבטא שני פנים של אותה עמדה, שהיא רתיעה ממימוש של האהבה . רתיעה זו מקבלת על-פי-רוב פרשנות אישית-בלבד, על הציר הפסיכולוגי או הביוגרפי, כתוצאה וכביטוי של מצבי-נפש או של מבנה-נפש פרטיקולרי : פחד ובהלה של בחור 1 צעיר וחסר-ניסיון, ו / או הצורך של ביאליק לבודד את עצמו מהעולם . כך, למשל, כתב מירון — בהתייחס ל"העיניים הרעבות" המיני, ול"מכתב קטן לי כתבה" ה...
אל הספר