גם המשך הפסוק הפותח את הסיפור מושך את תשומת הלב ואומר דרשני : "וַיֵּלֶךְ אַרְצָה בְנֵי קֶדֶם" . כינוי הארץ "בני קדם" מוזר למדי . למעשה אין זה שם הארץ כלל, אלא שם היושבים עליה - יעקב הלך אל הארץ שבה גרים אנשי המזרח - אך מי הם ? לאיזו ארץ בדיוק ? כמה פרשנים טענו שזו צורה אחרת 4 בהחלט ייתכן שהצדק עמם, אך המצוקה הפרשניתלומר שיעקב הלך 'מזרחה' . עדיין דורשת פשר - מדוע לא לומר את שם העיר בפירוש ורק לומר שיעקב הלך אל היושבים במזרח ? כינוי הארץ מושך כאן תשומת לב מיוחדת, שהרי פסוק זה מבקש לחזור לנקודה שבה הופסק סיפור מסעו של יעקב בחלום ההתגלות, אך שם נאמר : "וַיֵּצֵא יַעֲקֹב מִבְּאֵר שָׁבַע וַיֵּלֶךְ חָרָנָה" ( כח, י ) . אם לפנינו 'חזרה מקשרת', מדוע שם היעד השתנה ? ייתכן שכינוי זה מבקש להכיל בתוכו שני שמות שונים מבלי להכריע ביניהם . רבקה הרי שלחה את יעקב שיברח 'לחרן' ; יצחק שלח את יעקב שייקח אישה 'מפדן ארם' . כעת, עם הליכתו של יעקב בצו שני הוריו, נאמר 'ארצה בני קדם', ובכך יכול פסוק זה להוות המשך לשתי השליחויות גם יחד ללא הכרעה . צודק גם יונתן פיינטוך שכתב : הלשון "ארצה בני קדם" מלמדת שיעקב הגיע ...
אל הספר