איל ויצמן 278 של אמנות הכיבוש הישראלי . 3 למחרת הפינוי השלימו צעירים פלסטינים את מה שעצר בג"צ ושרפו את בתי הכנסת . אלפי דגלים פלסטיניים של כל הארגונים, וכרזות הנושאות את דמויותיהם של מנהיגים פלסטינים וחללים, הונפו מעל הריסות היישובים . הרשות הפלסטינית ארגנה סיורים מודרכים וחנכה כמה מהיישובים ההרוסים על שמותיהם של פעילים ומנהיגים מנוחים . חורבות נווה דקלים הפכו לעיר יאסר ערפאת, וכפר דרום לעיר השייח' אחמד יאסין . בתום החגיגות, לאחר שכל מה שניתן לביזה נלקח, נכבשו רוב היישובים ההרוסים על ידי הארגונים הצבאיים, ואלה שבקרבת הגבול החלו לשמש כאתרי שילוח לרקטות קסאם תוצרת בית שהומטרו על יישובים ישראליים קרובים . הפצצות חיל האוויר וההפגזות הבלתי – פוסקות של הארטילריה הישראלית טרפו מעת לעת את ערימות ההריסות וחיזקו את מה שהצבא הישראלי כינה, בכרוזים שהפיל ממטוסי קרב, "סגר באכיפה אווירית" שמטרתו להפוך את האזורים המפונים לשטח אסור בכניסה לכל פלסטיני . טרם הנסיגה העלו כמה ארגונים מקומיים ובינלאומיים, בלי לדעת כמובן על ההרס לעתיד של היישובים, הצעות ותרחישים שונים לשימוש אפשרי בבנייני היישובים . הפינוי ה...
אל הספר