איל ויצמן 180 לרצפה המצופה אריחים . בשנת 1996 , בשיא תהליך אוסלו, המשורר הפלסטיני ופעיל אש"ף מוריד ברגותי תיאר את חציית הגשר אל תוך פלסטין בפעם הראשונה לאחר שלושים שנות גלות : "נכנסתי לאולם גדול, כמו אולם הנוחתים בשדה תעופה . . . שורת חלונות שנועדו לטיפול באנשים הנוסעים לגדה המערבית ולעזה . . . אלפי פלסטינים כמוני עוברים עם מיטלטליהם לביקור קיץ או עוזבים לעמאן, ממשיכים בחייהם . " ברגותי ממשיך ומתאר אולם עמוס במשפחות גדולות ובילדים רבים . התור לבידוק התארך עד מאוד . על הספסלים, על ברכי אמותיהם, על הרצפה, ישנו ילדים . "לאן אני הולך עכשיו ? " "אל השוטר הפלסטיני, כמובן . " 6- שוטר הגבולות הפלסטיני, העומד מאחורי דלפק ארוך, מקבל את דרכונו של הנוסע הנכנס,- בודק אותו ומחליק אותו לתוך מגירה נסתרת מאחורי הדלפק, שאותה פותח בצד השני איש ביטחון ישראלי . שם מעובד המידע שעל הדרכון, מתקבלת ההחלטה בנוגע לכניסת הנוסע, והדרכון נדחף בחזרה עם פתקית נייר, שצבעה קובע אם לנוסע מותר להיכנס אם לאו . אזי מקבל השוטר הפלסטיני את פני הנוסע בברכה או מודיע לו שנאסר עליו להיכנס, ומחתים את הדרכון בהתאם . 7 בצדו השני של...
אל הספר