הרקע להתהוות המנהג : המצווה �חגיגת בר : פרק שלושה עשר 279 וה � , תסכימו לקריאתי ולברכתי ותברכו עמי, ולקרות כמוניאת� צ ריכי� לבר� 68 . עוני� ו מברכי� , ה" חוזר על עמדה זו ה ראבי . ג� כא� נאמר שהקור א צרי� להוצי א את הציבור ידי חובת� כיו � שנפ תח ספ ר תורה אסו ר : אמר רבא ' : א לו נאמרי�' אמרינ� בפ : " �" נכדו ש ל ראב 69 " . ψ ‡˙ ÂÏ˘ÓÂÚ ÓÙÈ ‰˜Â¯‡ לבו וצרי� לכוי� , ' לדבר אפילו בדבר הלכה דעה ז ו באה אביגדו ר כה� מווינה כשבא לפסול קריאה בחומשי� במקו� ' ר בד ברי לידי ביטוי שוב : הוא מ סביר . בספר תורה ב ציבור דהפטרה לאו ח ובה , אי� עני� ל כא�, וסדר ה פטרות שמנה ג לכתו ב שלא בגיליו � ‡·Ï ·˜¯È‡˙ ÒÙ¯ ˙¯‰ . תדע דקט� מפטיר – כולי האי לגמרי כקריאת תו רה אי� לבר� אלא א � כ� נ כתבה באותו ', ונת� לנו א ת תורת ו ' שמברכי� עליה , „Á·‰ 70 . עניי� ש ניתנה ליכתב חובה על כל אחד ואחד בבית הכנסת ל שמוע קריאת התורה התקבל ה בי� פוסקי הדעה ש : מרדכי יפה כותב' ר . אשכנז ויספר ג� אחר כ� בשע תכשיתחיל לספר בי� גברא לגברא יבא למשו� ב דברי� . . . χ Ȉ ‡ ˘ÓÈÚ˙ ‰˜ ¯È‡‰ ÓÙÈ ‰˘ÏÈÁ ˆ·Â¯ וג� , קריאה ויבלבל כל ה שומעי�...
אל הספר