לפני תפילת העמידה ולפני אמירת קדושה ש פסיעות ושל : פרק חמישי 121 , כיו� ש פסע ש לש פס יעות ל אחוריו הת� איבעי א ליה למיק� : אמר ליה רב מ רדכי תני א נמי . א� חוז ר לאל תר דומה לכל ב שש ב על קי או , משל לתלמיד הנפטר מרבו וא� לא . שלש פסיעו ת לאחוריו ואחר כ� ית� שלו� שיפסיע המתפלל צרי� : הכי . עשה כ � ראוי לו של א הת פ לל שהרי ידועי� לנ ו שני אמוראי� בש � רב מרדכי אבל ה� היו , הגרסה שלפנ ינו קש ה ולכ� לא ייתכ� שרב ,ישראלי � אמוראי בבל וחיו אחרי זמנו של רבי יהושע ב� לוי האר 21 . מרדכי העיר לו : ישב את הק ושי א� נעיי� בדברי בעל ה לכות ג דולות י נוכל ל דרב מרדכי מקו� שכל ו פסיע ותיו ל אחוריו ש� צ רי� לעמודואמרינ� משמיה ולית� שלו� ואינו חוזר למקו� שהתפ לל וית� שלו� וא� חזר למקומו הראשו � ונת� ש לו� ל מה הו א דומה לתל מיד הנפטר מרבו וה ל� לו ולא ה ל� אל א עמד בקרוב הימנו על מנת להל ו� וכשירצה ליל� חוזר ומתפטר הימנו ודומה לכלב 22 . ל קיאו וא� חז ר למקו� שה ת פלל ראוי לו כאילו לא הת פלל ששב ע ואותה הל שו� נמצאת ג � בסד ר, " ואמרינ� משמיה דרב מרדכי " יש לשי� לב שכא� נ אמר ( . כח ' סי , 18 ' עמ ) ...
אל הספר