מנ הגי� ות ולדות : עיוני תפ ילה 68 גישה זו לגבי כוונת אמירת פרשת קרבנות, א� על פי שכ א� מדו בר במסורת א שכנזית : כ ותב ב עקבות הטור בס ימ� א סעי� ו הוא . יוס� קא רו בשו לח� ערו� ' אומצה על יד י ר : בסעי� ה ה וא ממשי� ללכת ב עקבות הטור . " פרשיות הק רבנות לא יאמר אלא ביו� " עולה ומנחה ושלמי � רשת המ� ועשרת הדב רות ופ רשת העקדה ופ רשת טוב לומר פ " לפני� מ צו� ר הי י : כשיסיי� פרש ת ה עו לה יא מר : " הוא מו סי�ס עי� ז וב , " וחטאת ואש � המנחה והשל מי� רשת לו הקרבתי עולה וכ � יאמר אחר פ שיהיה זה חשוב ומק ובל כא י . " מפני שה� באי � נדבה . יוס� ק א רו בשו לח� ערו� שאי נו נוב ע מדברי בעל ה טורי� ' אבל י ש חידוש בדב רי ר כ " כ פרשת ת רומת הדש� ו אח " יש נו הגי� לו מר פרשת הכ יור וא ח : " ש� מובאסעי� ט ב . " סמני הקטו רת וע שייתו כ פרשת מז בח מקטר קטורת ופרשת " התמיד ואח רשתפ לקראת סו� הסימ� . יוס� קארו את המקור למנהג זה' מגלה ר, בית יוס� , בפירושו לטור : ש� הו א כותב 56 [ ר יקר " יהודה ב' הכו ונה לר ] וכתוב עוד ש � נוהגי� לומר אחר ברכת התורה יש פרשת כיור כי היא העבוד ה הרא שונה ו אחר כ� אומ ר...
אל הספר