הרב אפרים אשרי: "לא תשכח" – זיכרון השואה ומחיית עמלק

564 פרק של ושה עש ר | כי היא� אפ שר שלא לזכור את כל אימת הזווע ה שה חיה אול� התו רה מצאה לנ חו� להוסי� לנו, הגרמנית עש תה לנ ו אלקי� ' והיה ב הניח ה ' והציווי הזה בא דווקא לאחר , ציווי נוס� וכל אחד משרידי אש , יניח לנו' התורה יודעת כ י לאחר שה, 'ל� , האודי� המוצלי� מא ש כל א חד מ, התופת של מחנות השמד ה� י בנו לה � בתי � , יתחילו להקי � מחדש את הריסות חייה� ה � ישלחו במסחר ידיה� וב כל, חדשי� ויקימו משפחות חדשות ה� יתחילו לראות ברכה במעשי ידיה� ויתחילו, חרושת מלאכ ה לאכול מטוב� של הארצו ת החד שות ב ה� מצ או מפ לט ומנוח חילו לא רק לאכול מטוב� של ה� ית , לאחר כל מה שעבר עליה� . . . אז . . . ואז , אלא ג� לש בוע מחיי המותרות שלה�, הארצו ת הללו יתאמצו , שהאו די� המוצלי� הלל ו שרידי האש, יודעת התורה ה� , בכל מאמצי כוח� להעבי ר קו על כל מה שעבר עליה� יתאמצו שלא לזכור מה שק רה רק לפני ש תי עש רות ש ל שני� ( . ט ' עמ, ה קדמה , ג חלק, ת ממעמקי� " שו ) הזיכרו� נראה כער� לא ר לוונטי בעיני מי שמנסה לשק� את חייו הוא מ אל� א ת הנוש א אותו, ולמעלה מזה, במציאות הח דשה ו הנוחה להיות ע� גי בנת נ פשית שאינה...  אל הספר
תבונות