המשמעות הדתית והלאומית של הזיכרון

560 פרק של ושה עש ר | ‰ÊÈίÂÔ ·‰ÏΉ ·ÓÒ¯˙ שש ' פילה קוב� של בסו� תפילת שחרית מופיע במרבית סי דורי הת זכירת , זכ ירת יציאת מצרי� : שחייב אד� לזכור בכל יו�' זכירות אב ותינ ו ניסיונות זכירת , זכירת מעשה עמלק ומחייתו , מעמד הר סיני 1 . שבתה זכירת ו זכירת מעשה מרי� , במדבר : עיו� בז כירות אלה מעלה כי מדובר בשלו שה סו ג י� של זיכרו� , � שתכליתו היא הצו ה מעשי שבצדו זיכרו – ÈÈÚÂ„È - ÊÈίÂÔ ÓÚ˘È , ז יכרו� מעשה בראשית שהו א הבס יס לביטול ממלאכה בשבת : כגו� . וזיכרו� עמלק שנועד לש� ק יו� מצוות מחייתו זיכרו� : כגו� , זיכרו� שהל קח הנ למד ממנו הוא העיק ר – ÊÈίÂÔ ÓÁ�Í זיכרו� חטאי , חטא מרי� שנועד להרחיק את האד� מלשו� הרע . וכיוצא ב א לה , שתפק ידו לחנ� להכ רת הטובישראל במדבר זיכר ו� זה איננו משרת את ה ת ודעה הדתית – ˙„ډÊÈίÂÔ ÓÎÂ�Ô רבי יהודה . אלא מזכיר אירוע היסטורי המכונ� את האמונה עצמ ה בהסבירו שהאמונה ב א לוהי , הלוי פיתח עניי� ז ה ב ספ ר הכוז רי בונה א לא היאאיננה מסקנה של הת, בניגוד לאלוהי אריסטו, אברה� 2 . פרי אירוע היסטורי המתוו� על ידי המסורת משמעות קבי עה זו המצוו ה ! היא ש האמונה הי...  אל הספר
תבונות