104 פרק של ישי | הרב צ בי יהו דה קוק פותח את הר צאתו על הש ואה ב ביקורת על תמהו� ' ומאשי� או תו בחטא כבד של , בשואה ' מי שתמה על דרכי ה סבור שהש אלה ה מופנית , בעצמו ניצול שואה , הרב ע מיטל . ' לבב היא אחד משני הצירי�, ולמעלה מז ה , פי שמיא היא לג יטימית כל : המהות יי� של היחס הדתי ל שואה באמירת קדי ש על ידי ה ציבור מביעה כנסת ישרא ל את מה ה תייחסותנו . שבליב ה כלפי הקד ו ש ברו � הוא על רק ע ה שו אה אשר לשניה� , האמונית כלפי השואה נע ה סבי ב שני צירי� . ביטויי� בכת בי הקו דש הינו זעקת ה שאלה התהומ ית ע� זעקת התביעה, הציר האחד צדיק ' . ( ב , ב" תהילי� כ ) ' אלי אלי ל מה עז בתני ' , כלפי מעלה כי א ריב א לי� א � משפטי� אדבר אית� מדוע דר�' אתה ה כזע קת הנ בי א ( א , ב" ירמיהו י ) ' רשעי� צלחה שלו כל בוגד י בגד מרא ות ר ע טהור עיניי� ' – וכפי שהוסי � חבקוק ואמר , ירמיהו בבלע רשע שריח בי ט בוגד י� ת ת וכל למה ת ט אל עמל לא יוהב . ( יג ', חבקוק א ) ' צדיק ממנו למה , למה פני� תסתיר ממנו : הש אלה ה גדולה – מצד אחד אבל אתה , נסת רי� דרכי הש� – נכו� ? למה עזבתנ י , שכחתני ולפ י התב ו נה , תבונה א...
אל הספר