] 149 ] קינה שנייה : "איכה יעיב באפו" ( פרק ב ) ( פס' ט ג ) . לפיכך זקני העם וצעיריו גם יחד אבלים וחפויי ראש ( פס' י ) . פסוקים אלה מזכירים את נבואת הפורענות של יחזקאל : "הֹוָה על הֹוָה תבוא ושמֻעה אל שמועה תהיה ובִקשו חזון מנביא ותורה תֹאבד מכהן ועצה מזקנים . המלך יתאבל ונשיא ילבש שממה וידי עם הארץ תבהלנה" ( יח' ז, כו-כז ) . מלכה ושריה בגוים אין תורה – בניגוד לפיסוק הטעמים, לפנינו כנראה שני משפטים ראשיים ועצמאיים, ללא איחוי : ( א ) "מלכה ושריה בגוים", מלכה ושריה של ציון שהוגלו לבבל נמצאים בין הגויים, ועל כן שרידי העם שנשארו בארץ נותרו ללא הנהגה מדינית וחברתית ; ( ב ) אין תורה, אין מי שיורה את עם הארץ תורה, כי הכוהנים מתו או גלו, ואף אלה שנשארו בארץ, לא משמשים יותר בקודש . השוו יר' יח, יח : "כי לא תאבד תורה מכהן ועצה מחכם ודבר מנביא" ( וראו יח' ז, כו ; מי' ג, יא ) . אחרים קוראים את הכתוב בהתאם לטעמי המקרא, ורואים קשר סיבתי בין שני המשפטים השמניים בצלע : כיון ששריה ומלכיה הוגלו ויושבים בין הגויים – אין תורה, משמע : העם הנשארים בארץ נותרו ללא הנהגה מדינית וחברתית ( השוו יש' ג, א-ג ) . וי...
אל הספר