מבוא ] 40 ] וזמן חיבורן של הקינות הבודדות בפרט, על קריטריונים היסטוריים, ספרותיים ותיאולוגיים שונים ( ראו במיוחד עמ' 7 – 10 ) . אולם, אף אחד מקריטריונים אלה אינו חד-משמעי, ולא ניתן ללמוד ממנו בוודאות מתי נתחברה המגילה . כך למשל הטענה המקובלת כי שתי הקינות הראשונות והקינה הרביעית נתחברו סמוך למאורעות החורבן, היות והן מתארות תיאור חי ותוסס את מוראותיו, אינה נחרצת . משורר מחונן יכול לתאר אירוע היסטורי תיאור חי גם זמן רב אחרי האירוע עצמו . מאידך, הטענה הנפוצה כי קינה ג היא המאוחרת מכל הקינות וכלל אינה קשורה לחורבן, משום שהיא בעיקר קינת פרט, וסגנונה סטריאוטיפי וחסר חיים ורעננות, גם כן אינה יכולה לעמוד בפני הביקורת, שכן הסגנון מוכתב על ידי הסוגה והתוכן המיוחדים של המזמור, ולא ניתן לקבוע את זמנו ורקעו לפי הקריטריון הסגנוני . כיוצא בזה הטענה שכל המגילה נתחברה לפני הצהרת כורש ( 538 לפסה"נ ) , משום שאין בה בשורת תקווה מפורשת לגאולה מהגלות, אינה משכנעת ללא ראיות נוספות לטענה זו . כמו כן, לא ניתן להוכיח את קדמות המגילה מתוך ההנחה שבתקופת בית-שני לא נהגו לחבר קינות אלפביתיות . גם השערת החוקרים, כי ...
אל הספר