] 33 ] ז . צורתה הספרותית של מגילת איכה עמ' 63 – 66 ) . אולם, ניתוח מדוקדק של הקינות האלפביתיות, על פי קני מידה שונים מראה כי למרות צורת האקרוסטיכון, המשוררים הצליחו לרוב ליצור מבנה תמטי הגיוני כלשהו לקינה הבודדת, התורם ליופייה הספרותי ולמשמעותה הרעיונית ( דיון מפורט בשאלה זו יבוא במבוא לפירוש לכל קינה ) . שאלה מרכזית אחרת הנדונה בחקר המגילה היא מה היחס בין הקינות השונות, ומה היתה מטרת המחבר או העורך שכינס את הקינות לקובץ אחד וסדרן בסדר הנוכחי . האם הסידור הנוכחי של הקינות אקראי, או שמא יש בו תוכנית ספרותית או רעיונית מכוונת ? שאלה זו מתחדדת לאור ההבדלים בין הקינות השונות מבחינת הסוגה הספרותית, כמו מבחינת תוכנן וסגנונן . התשובות הניתנות במחקר על שאלות אלה תלויות במידה רבה בשאלה האם הקינות נתחברו וסודרו בידי משורר אחד, או שנתחברו בידי משוררים שונים בזמנים שונים, ונאספו לקובץ אחד בידי עורך מאוחר . הניסיונות למצוא קשר ספרותי בין הקינות ותוכנית מחושבת בסידורן היא בעיקר נחלת כמה מהחוקרים המייחסים את חיבור המגילה כולה לירמיהו או למחבר אנונימי יחיד שפעל בין חורבן הבית ( 586 לפסה"נ ) לבין שיבת...
אל הספר