] 29 ] ז . צורתה הספרותית של מגילת איכה אֹתי נהג וַיֹּלך חֹשך ולא אור ( ג, ב ) דבק לשון יונק אל חִכּוֹ בצמא ( ד, ד א ( בנפשנו נביא לחמנו מפני חרב המדבר ( ה, ט ) למבנה של השורה בשירה המקראית ראו לאחרונה י' כדורי, "שירת המקרא – הא כיצד ? ", אצל צ' טלשיר ( עורכת ) , ספרות המקרא – מבואות ומחקרים, ירושלים תשע"א, עמ' 287 – 302 ; לתיאור מפורט של סוגי התקבולות בשירה המקראית ראו י' הופמן, ירמיה ( מקרא לישראל ) , תל אביב וירושלים תשס"א, עמ' 50 ואילך בדיקת היחס הסמנטי והתחבירי בין הצלעות המקבילות במגילת איכה העלתה כי רוב רובה של הקינה החמישית ( כ- % 85 ) מורכבת מתקבולות נרדפות, ואילו בקינות האחרות שבמגילת איכה התקבולות הנרדפות מצויות רק בכ- % 60 משורות השיר ( ראו הילרס בפירושו, עמ' XXXIV ) . בעוד שאין כל קושי לתחום את גבולות השורה במגילת איכה, הודות לאקרוסטיכון, ובדרך כלל גם קל לקבוע את מקום ההֶפסק בין שתי הצלעות על יסוד התקבולת או המבנה התחבירי, קשה לקבוע בוודאות את המקצב השירי של השורה . הסיבה העיקרית לכך היא העדר קנה מידה אובייקטיבי אחיד למדידת המקצב . בעניין זה קיימות בחקר המקרא שתי תיאוריות ע...
אל הספר