מבוא ] 20 ] אוּר' . בבתים השלישי והרביעי של קינה זו מתאר המשורר כיצד נִנגַל, אשת אלוהי העיר, בוכה לפני בעלה ומפגיעה בו שיעשה למען הצלת עירו ויקומם הריסותיה . בקינתה היא מתארת את המעמד הנורא במועצת האלים שבו נגזרה גזרת החורבן, ואיך כל מאמציה לשנות את ההחלטה עלו בתוהו ( שורות 88 – 169 ) . בבית השישי, לאחר תיאור הסערה האכזרית, שנשלחה להשחית את העיר, המשורר שם בפי האלה קינה נוספת על העיר בזו הלשון : גבִרתהּ – 'הוי לעירי ! ' תקרא, 'הוי לביתי ! ' תקרא, נִנגַל – 'הוי לעירי ! ' תקרא, 'הוי לביתי ! ' תקרא, 'אנוכי האִשה, אוי, חרבה עלי עירי, אוי, חרב עלי ביתי, נַנַה, היכל אוּר חרב עלי, בניו נפוֹצוּ ! ' ( שורות 247 – 250 ) . בבית השביעי מתארת נִנגַל בקינתה כיצד נאלצה לנוס מהעיר ולצאת לגלוּת ; ובבית השמיני המשורר שוב פונה אל האלה, ומתאר לה את העיר החרבה והנטושה, כדי לעורר בה רצון לשוב אל עירה, אשר היא עורגת אליה ( שורות 331 – 384 ) . הקינה השומרית הגדולה האחרת שבה המשורר מפתח את מוטיב האלה המקוננת היא הקינה על חורבן העיר אֶרִדוּ . גם כאן הקינה העיקרית על העיר מו˘ׂמת בפי האֵלה דַמגַלנֻנַה, והיא פותחת במלים...
אל הספר