] 11 ] ד . טיפוסי הקינות במגילת איכה שונים ( היינו צורות שונות ) . קביעת הטיפוס אליו שייכת כל אחת מהקינות שבמגילה היא תנאי ראשון להערכה ספרותית ותיאולוגית של כל קינה וקינה ולהבנת היחס בין הקינות השונות, לאמור, מה היתה מטרת העורך שכינס את הקינות לקובץ אחד וסדרן בסדר הנוכחי ( להלן עמ' 22 – 24 ) . אחת מצורות הקינה הידועות במקרא היא הקינה על ציבור, שעניינה קינה על עיר או ארץ שחרבו או קינה על עם שהושמד . במיוחד מרבים להשתמש בקינת הציבור הנביאים בנבואות הפורענות שלהם על ישראל ועל הגויים . בדרך כלל הנביא רואה פורענות ממשמשת ובאה, והוא מקונן עליה מראש . כשמדובר בקינה על הגויים, היא לובשת לרוב צורת לעג ושמחה לאיד ( השוו יש' טו – טז ; כא ; יר' כה, טו-לח ; מו – נא ; יח' כה – כז ; לב, יא-לב ; עמ' א, ב – ב, ב ; עב' א-טו ) . כשמדובר בעם ישראל, הקינה בדרך כלל מלאה צער ( יש' כב, א-ד ; יר' ט, ט-כא ; יח' יט ; עמ' ה, א-ב ; מי' א, ח ועוד ) . שתי הקינות הראשונות והקינה הרביעית במגילה נמנות בבירור על טיפוס קינות הציבור, שכן הן מבכות את נפילת ירושלים בידי הבבלים, את חורבנה ושרֵפת מקדשה, את החללים הרבים שהמצו...
אל הספר