166 פרק חמישי השדרנים מתאמצים לבטא אופטימיות ותקווה וכך להביע את רחשי הלב הקשורים באירועי המלחמה . בכך הם לכאורה פועלים כנציגי ציבור, המבקשים ליצור אחדות ולכידות קהילתית . אין זה תפקידם הרשמי, אך הם נוהגים ברוח תחנות השידור הארציות בישראל באירועים לאומיים . האם אפשר להיות "לאומי" או "ציבורי" בשעה שיש איום ממשי על חייך ? מממצאי המחקר ניכר שהשדרנים התקשו להישאר ממלכתיים, מעודדים ומחזקים במצבי איום ופגיעות אישית, ללא סיוע . מצד שני, דווקא הביטוי האישי והסובייקטיבי של רגשות יכול ליצור תחושה של קרבה ואינטימיות בין המאזינים לשדרנים, ולהעביר מסר של אותנטיות ושותפות בתוך הקהילה . לסיכום אפשר לומר שהמעורבות האישית של השדרנים, לא רק בבחירת המוזיקה אלא גם בהגשתה, מגבירה את הרושם שמדובר בתחנה חינוכית-לימודית, שבה השדרנים אינם אנשי מקצוע אלא נמצאים בתהליך הכשרה . בין שלל סוגי הפורמטים הקיימים ברדיו הגשת מוזיקה אינה נחשבת למיומנות מורכבת, אך מן המחקר עולה שיש חשיבות להכשרת הסטודנטים לפעולה מעל הבמה הציבורית בזמן אמת . הכשרה כזו מחייבת ידע בתחום מדעי ההתנהגות בכלל ובתחום של מצבי לחץ בפרט, כחלק מתהליך...
אל הספר