תפקוד תחת אש

106 פרק שלישי הביטחוני . השדרנים שיתפו את המאזינים בניסיונותיהם לקיים לוח שידורים רציף למרות בעיות של מחסור בכוח אדם : "אנחנו כאן [ . . . ] זה נבנה משעה לשעה" ; "זה זמנים כאלה שאנחנו משחררים את הרסן על הרדיו . אנחנו משדרים ככה ב . . . העיקר שיעבוד, העיקר שיהיה שם מישהו" ( 2012 . 11 . 18 ) . בשיח הספונטני בין השדרנים למאזינים ניתן לראות רכיבים רבים שמחזקים את תחושת החוסן ההדדית והמסוגלות העצמית והקולקטיבית . אסטרטגיות שיח דומות זוהו במאמרם של ליבס וקמפף ( 2007 ) שעסק במיצובו של העורף בשיח התקשורתי בזמן מלחמת לבנון השנייה . החוקרים מצאו כי הסיקור של הפעולות הפשוטות של האזרחים בעורף תרם לחיזוק החוסן . זאת באמצעות ראיונות עם אנשים פשוטים השוהים במקלט, או שיצאו מביתם בדרך ליעד שקט יותר . העיתונאים התעניינו כיצד הם מחזיקים מעמד, והסיקור נתן חוויה של סולידריות לאומית . במחקר הנוכחי עולה כי לשדרנים המשדרים תחת אש עצמם היה צורך בתמיכה חברתית, בחיזוק ובהערכה מבחוץ . צורך זה בא לידי ביטוי בחשיפה הפומבית שהם נותנים לרגשותיהם מעל גלי האתר . התבוננות בחמש התמות מדגישה ומבליטה את חשיבותה של תחושת הקו...  אל הספר