144 פרק שלישי והפדגוגית מושגים מעולם הכלכלה והתעשייה, כגון "לקוחות", "נותני שירות", "ניהול ללא טעויות", או "מנגנון בקרת איכות" . הכוונה הייתה אולי טובה, דהיינו, לשאול מהשפה הכלכלית מושגים המכוונים ליעילות ללא פשרות, כדי להשפיע על יעילות המערכת החינוכית . אלא שבפועל שינו המושגים הללו את החשיבה הפדגוגית עד כדי עיוות בולט של משמעותה . הם שינו את החשיבה על ילדים והורים כשותפים לעשייה הפדגוגית, ללקוחות שיש לרַצות באמצעות "שירות" אדיב . הם שינו את החשיבה על מבחנים שנתפסו כבדיקת התקדמותם של ילדים לבקרת איכות של מורים ושל בתי ספר . נוסף על אלו, הם שינו את החשיבה המסורתית על מורים כשהחדירו לתוכה את המשמעות של נותני שירות במובן העסקי, שהוא עיוות קשה של תפיסת תפקיד המורה . זוהי כמובן שפה אשר לא תרמה לעליית קרנה של ההוראה, בלשון המעטה . כפי שראינו קודם, גם המושגים "הצלחה", "כישלון", "התקדמות", "הוראה" ו"למידה" קיבלו הקשרים מכניסטיים כלכליים בחשיבה על חינוך, ומשמעותם התרחקה מאוד מן המקור האידיאולוגי שליווה את מקצוע ההוראה . לאור זאת אפשר לומר, שמבלי ששמנו לב לכך נוצרה שפה "חינוכית-כלכלית" שמעצבת חש...
אל הספר