הרבנות הראשית, כל מתחמי בתי החולים מוגדרים כאזורים כשרים לפסח . לפני כמה שנים, ובעיקר משעה שיעקב ליצמן החרדי קיבל לידיו את השליטה במערכת הבריאות, החל לחץ על בתי החולים לאכוף את הכשרות בכל שטחם . המאבטחים שבכניסה הונחו לנצל את הבדיקה הביטחונית על מנת לוודא שחמץ, ובכלל אוכל ביתי, לא מוכנס בשערי בית החולים . זוהי עוד דוגמה לדרך שבה הצרכים הדתיים מקבלים קדימות על צרכים אנושיים בסיסיים . מדוע יש להעדיף את הדרישות הדתיות על הצורך של החולה המאושפז ליהנות מאוכל ביתי מנחם ? אגב, אין שום איסור הלכתי שמפריע לאדם הדתי לראות חילוני אוכל חמץ . אבל כשאין איסורים, עוברים הדתיים באופן אוטומטי לדבר על רגשות, ומובן שרק על הרגשות שלהם . כאילו ברור שחייבים להתחשב ברגש של הדתי שייפגע כנראה מכך שראה מישהו אוכל חמץ, אבל הדתיים לא מצליחים להבין מדוע יש להתחשב ברגש של חילוני שמתגעגע לאוכל ביתי כשהוא מאושפז בבית החולים . האם באמת גם לחילונים יש רגשות ? בפסח 2018 החלטנו בפורום החילוני לעשות לזה סוף : הגשנו עתירה לבג"צ, שאליה הצטרפו כעותרים ארגון ישראל חופשית, כמה חברי כנסת ועוד 18 עותרים הפעילים בהתארגנויות המקומ...
אל הספר