152 | פרק שני האחרונים, שארז"ל [ = שאמרו רבותינו זיכרונם לברכה ] כלב — כולו לב, כן הם היה להם לב מבין ומרגיש שהבינו והרגישו בטעות פילוסופים הראשונים, והיו צועקים על דבריהם כי הבל המה, אך גם הם מה שעשו ויסדו לא היה על דבר אמת, כי הם בנו בניין על פי השערת השכל שלהם . ומשמרה שלישית כנגד האומה הישראלית הקדושה, שכל בניינם וידיעתם בנויה על תורת אמת, היא 18 הקבלה והמסורת שקבל מרע"ה [ = משה רבנו עליו השלום ] מסיני . הביטויים העולבים והדימויים מעולם החי אינם אופייניים לסגנונו של רי"ח, שהוא לרוב נינוח ואינו עוסק בשלילת דעות ושיטות מתחרות . הנימה הבוטה והחריגה שמוּרָה אצלו עבור הפילוסופיה והפילוסופים דווקא ומשום שהוא ראה בהם 19 הם הפכיים זה אנטיתזה לדרכו : "כי חכמת התורה הקדושה וחכמת הפלסופיא 20 זאת נקודה חשובה בהגותו של רי"ח, והוא מזכיר אותה בהזדמנויות רבות מזה" . 21 בבן יהוידע וגם בספריו האחרים, אנסה להבהיר אותה . התלמוד ( בבלי, חגיגה פרק שני ) דן במושגים המשתייכים ל"סביבה האלוהית" ומנחה ( שם, יג ע"א ) : "עד כאן יש לך רשות לדבר, מכאן ואילך — אין לך רשות לדבר, שכן כתוב בספר בן סירא : במופלא ממך ...
אל הספר