144 | פרק שני הזדהות עם כלל יהדות בבל, כמובן עם בני דורו ועם מסורת משפחתו אבל גם עם הרציפות ההיסטורית המחברת אותו אל הגאונים, ראשי הישיבות 'גאון יעקב', אל חכמי התלמוד הבבלי, אמוראי סורא ונהרדעא-פומבדיתא, ועד הגולים מסוף 2 לא פעם רי"ח מבטא בחדות את ימי הבית הראשון, יחזקאל הנביא ועזרא הסופר . הרציפות הזאת בבן יהוידע כאשר הוא מצביע על המקור התלמודי של מנהג הרווח בזמנו בקהילת בגדד . כך למשל כאשר התלמוד ( עבודה זרה יז ע"א ) מספר על האמורא עולא ( מאה שלישית-רביעית ) שהיה מנשק את אחותו בידיה, ויש אומרים בבית החזה שלה, רי"ח נותן טעם קבלי לנשיקה זו, ומוסיף : נמצא, היה מנהג אצל הראשונים בזמן חכמי התלמוד לנשק על החזה, ולכן יש מנהג פה עירינו בגדאד יע"א [ = יגן עליה אלוהים / יצרנה עליון אמן ] שהכלה בליל החופה, כשתלך מבית אביה לבית בעלה, תנשק בעת הילוכה קודם יציאתה מפתח בית אביה לאביה ולאחיה הגדולים על הבגדים שהם כנגד הדדים שלהם . ומה שנהגו בזה הנשיקה רק בעת שהולכת מבית אביה לבית בעלה בליל החופה, רומזת להם : אע"פ שאני יוצאה מן הבית שלכם, והולכת לשכון בבית בעלי, הנני עוד שוכנת בקרב לב שלכם ועודני דבו...
אל הספר