140 | פרק ראשון דרך הדוגמאות הבודדות שהבאתי לכאן, שאינן אלא כטיפה בים הגדול של התלמוד, ביקשתי להראות שלא כך, שניתן לאפיין את דרכו הפרשנית של רי"ח, יותר נכון יהיה לומר את דרכיו הפרשניות, משום שהוא קבע לעצמו דרכים לפרש על פי הפשט, ודרכים לפרש על פי האלגוריה והרמזים, ודרכים לפרש על פי הסוד . רי"ח למד מקודמיו דרכים שונות ועקרונות פרשניים מרובים לבאר על פיהם את דברי חז"ל, הוא הוסיף עליהם משלו וגם בחר באמצעי הבעה מגוונים ואף מנוגדים : לדייק בלשון ולפרק את המילה לאותיותיה, לקבל את האגדה כפשוטה ולייחס לה משמעות קבלית סמויה, לברר את תקפותה ההיסטורית ולהבליט את לקחה המוסרי, להסתפק בהארה רומזת ולהרחיב בביאור רעיוני, להמחיש על ידי סיפור חיים ולהפנות להערה מופשטת של האר"י, לאחד דעות חלוקות ולהבחין בין מסרים קרובים, להיצמד למסורת פרשנית ולהציע משמע מקורי . מי שמחפש שיטה פרשנית עקבית ואחידה, מפתח אחד שעל פיו יתבהרו כל החידות ויתגלו כל הסודות אכן עשוי להתאכזב מבן יהוידע . השיטה הפרשנית של רי"ח אינה נקודת האמת שלאורה יתפרשו ויתיישרו כל הטקסטים אלא להיפך, הטקסט הוא נקודת האמת שלאורו בוהקות כל הפרשנויות ...
אל הספר