מבחר אגדות מבוארות | 127 לשיטתו ] שהוא דורש במדרש רבא ( בראשית רבה פרשה לב, ו ) 'ויבא נח וכו' מפני מי המבול — נח מחוסר אמנה היה, אילולי שהגיעו המים עד קרסוליו לא נכנס לתיבה' עכ"ל [ = עד כאן לשונו ] . ואני אומר, אם באנו להקשות כקושיית הרב, גם על תירוץ זה יש להקשות קושיא זו . מנא ליה [ = מנין לו ] לדרוש מחוסר אמנה היה, אדרבה יש לדון אותו לכף זכות : מרוב אמונתו בהקב"ה שהוא רב חסד ומוחל וסולח וניחם על הרעה, לכך חשב אולי כשיראו בעיניהם שירדו מי המבול יתעוררו בתשובה וינחם ה' על הרעה, שיאמר נתקיימה הגזרה במקצת, דהא [ = שהרי ] ירדו מי המבול מלמעלה . לדעת רבי יוחנן הפסוק "ויבא נח [ . . . ] אל התבה מפני מי המבול" ( בראשית ז', ז ) חושף את העובדה שנח לא ממש האמין שיבוא המבול, ולכן עיכב את כניסתו לתיבה עד שהמים דחקו אותו . הרב איילינבורג הסיק שעל בסיס פסוק זה גיבש רבי יוחנן עמדה עקרונית שלילית ביחס לנח, ומשום כך דרש לִגנותו גם את הפסוק "נח איש צדיק תמים היה בדרתיו" . רי"ח אינו מקבל את מסקנתו של ה'באר שבע' מהנימוק שרבי יוחנן לא יכול היה לגבש עמדה עקרונית על פי הפסוק בפרק ז, שכן גם פסוק זה הוא דו-משמ...
אל הספר