מבחר אגדות מבוארות | 119 גלא על יצר הרע, שבתחילת דבריו מדבר דברי היתר . או יובן בס"ד, האי גלא הוא נחש הקדמוני שהטביע את הספינה חוה, והוא מטביע ומפתה בני אדם להטביעם במים הזדונים, מתחזי כי צוציתא דנורא חוורתי ברישא , רצה לומר ניצוץ טוב בראשו כי אין קליפה שאין בה ניצוץ טוב, ולכן נחש התחתון ארסו בראשו . ומחינן ליה [ = והכּינו אותו ] באותיות אמת, שהם מספר כ"א פעמים אהיה, וזהו אהיה אשר אהיה . כמו מקובלים אחרים רי"ח מזהה את 'יורדי הים' עם החכמים והמקובלים, כל מה 183 הגל המאיים להטביע את שהם מספרים מתאר את המתרחש בנפשם פנימה . 184 האגדה מתמקדת הספינה הוא דימוי ליצר הרע החותר להוריד את האדם לאבדון . כאן ב"ציצית של אש לבנה" המסמלת את המרכיב החיובי הקיים גם ביצר הרע והמקשה מאוד על המאבק נגדו . רי"ח מפתח את הדימוי בשני מישורים השזורים זה בזה . המישור האחד הוא המישור הפסיכולוגי-מוסרי, כאשר האדם מתקשה להבחין בין טוב לרע משום שהמעשה השלילי מצטייר בעיניו כחיוני וכחיובי, או בשפת הצבעים : המוטיבציה למעשה הרע אינה מתעוררת באדם עם תמרורי אזהרה 185 רי"ח פגש את הרעיון הזה גם בצבעי אדום או שחור אלא בלבוש לב...
אל הספר