76 | פרק ראשון גם נראה לי בס"ד, המזבח נקרא לב, מפני שהוא ל"ב אמה על ל"ב אמה, ומספר אותיות 'מזבח' חמשים ושבע כמניין הברכות שבשלוש תפילות שמונה עשרה, כי התפלות הם כנגד תמידין הקרבין על גבי המזבח . התלמוד מאפיין את התפילה כעבודה שהיא בלב, ורי"ח ניגש להרחיב את הרעיון בדרך של צירופי אותיות כאילו ההגדרה רומזת ומבקשת לעיין 'בלב', כלומר בתוך המילה 'לב', כלומר בתוך האותיות ל' ו - ב' . רי"ח עושה זאת בשלושה אופנים : 1 . אותיות המילוי . אותיות המילוי הן האותיות המתווספות לאותיות האל"ף-בי"ת כאשר הן נכתבות במלואן כפי שהן מכונות, ובמקרה של 'לב' : ל = למד ( מד ) , ב = בית ( ית ) , אותיות המילוי מרכיבות את המילה 'תמיד' . במקומות אחרים רי"ח מסביר שאותיות המילוי הן הפן הסמוי של האותיות הגלויות, הנֶהֱגות, והן מכילות את המשמעות העמוקה של המילה הגלויה . 104 כלומר הביטוי 'עבודה שבלב' רומז לעבודת הקרבנות בבית המקדש, ובפרט לקרבן התמיד המגלם את היסוד הרוחני הנסתר של התפילה, כפי שהתבטאו חז"ל "תפילות כנגד תמידין תקנום" . 105 2 . האותיות שבתווך . האותיות שבתווך הן האותיות המפרידות בין שתי אותיות לפי סדרן האלף-ביתי...
אל הספר