מבחר אגדות מבוארות | 73 רש"י "אמר ליה גמרא גמור זמורתא תהא — משל שוטים הוא, כמו : 'זבון וזבין תגרא אקרי' ( בבא מציעא מ ע"ב ; קנה ומכור, אפילו באותו מחיר, ובלבד שתקָּרא סוחר ) , כך 'גמרא גמור', אומר לתלמיד שוטה : למוֹד, הן אמת הן שבוש, ויהא לך לזמר ושיר" . לפי הבנה זו של רש"י, לשאלה של רב יוסף "ומה אכפת לך מניסוח הדברים, הרי בעיקרם דבריי נכונים ! " ענה אביי בסרקזם והתרעם : "גמרא גמור זמורתא תהא", כלומר, האם אתה רוצה להפוך את לימוד התורה למין זמר שאין צורך לברור בו את המילים, ובלבד ששירת הלימוד תמשיך לנגן ! ? הרי גם אם תוכן הדברים נכונים היה עליך להתבטא באופן יותר קולע . רי"ח בחר לבאר את הפתגם בדרך שונה : בן יהוידע גמרא גמור זמורתא תהא . נראה לי בס"ד, הכוונה כי בעסק התורה יש שתי תועלתיות : האחת, הוא שידע המעשה אשר יעשה לפום דינא [ = לפי הדין ] ; והשנייה, שבזה הלימוד מזמר עריצים, הם הקליפות . ואם לומד הלכתא למשיחא [ = הלכה התקפה רק לימות המשיח ] או פלפול דליכא מיניה נפקותא לענין דינא [ = פלפול שאין ממנו השלכה מעשית להלכה ] , אין בו תועלת הראשונה אלא רק תועלת האחרונה שהיא לזמר עריצים . ולכ...
אל הספר