40 | פרק ראשון בניהו כל הדוחק את השעה — שעה דוחקתו, וכל הנדחה מפני השעה — השעה עומדת לו — נראה לי שאין דברים אלו אמורים בעניין השררה דווקא, אלא הן הן בעניין פרנסה ומקח וממכר . מעשה בשני אחים שירשו עושר הרבה מאביהן וחלקו, והיה כל אחד נושא ונותן בעסק לעצמו בממון שירשו מאביהם . והיו מצליחים ואוכלים ושותים כל אחד בביתו כמנהג העשירים הגדולים . ואחר איזה שנים נהפך המזל שלהם בזמן אחד, שהיו עוסקים ומפסידים . והנה אחד מהם כשראה שהפסיד ממון הרבה בחמש ושש עסקים שעשה בזה אחר זה, חשב להתעסק בממון שייקח בהקפה וירבה במיני סחורות, שאם קרן שלו היה עשרת אלפים זהובים שנשארו בידו אחרי הפסדיו, עתה עושה עסק בחמישים אלף זהובים, שלוקח סחורות בהקפה ושולח לכאן ולכאן, כי חשב : אם יפסיד במסחר זה, ירוויח במסחר האחר . ועלה חרס בידו, כי כל העסקים ומסחרים שעשה הפסידו . ולא נזדמן לו אפילו עסק אחד שיעלה לו ריווח ממנו, וכיון שהיה הקרן הרבה לכן אבד גם עשרת האלפים שהיה לו, ונשאר בעל חוב יותר מעשרה אלפים זהובים . אך אחיו כשראה שנשתנה המזל לרעה והפסיד בשש ושבע עסקים שעשה משך ידו מן המסחר, ומה שהיה בידו עשאם זהובים בעין [ מט...
אל הספר