בעת העתיקה, אפיזודות הריבונות היהודית קרסו בשל חולשה צבאית ומדינית מול כוחות חיצוניים גדולים, אבל היהודים תלו בדרך כלל את הסיבות לחורבנם במריבות הפנימיות או בחטאים כלפי האל . במאה הישראלית, היכולת של כוחות חיצוניים לחסל את המדינה נתפסת על ידי הישראלים כנמוכה יותר ויותר, אך שיח העוצמה והחורבן ממשיך להתמקד בסכנות האיום הקיומי ובסכנה של מלחמות פנימיות, שאלוהים עדיין נוטל בהן חלק . כך קרה, למשל, בקיץ 2018 בוויכוח הסוער סביב חוק הלאום, שעסק שוב בהגדרת גבולות הזהות, האזרחות והשוויון בישראל . ויכוח זה חידד את הקיטוב העמוק בתוך המדינה, הרחיב את הקרע בינה ובין הזרמים הלא ‑ אורתודוקסיים בקרב יהדות התפוצות ואף הכה גלים במדינות המערב, שם שואלים לאן מובילה ישראל הריבונית את היהדות 1 ואת הדמוקרטיה . המגמה הדרמטית של "ישראל הקובעת" רק תלך ותגבר בשנים הבאות . ישראל הריבונית ממשיכה את ההיסטוריה היהודית המבוזרת, ובו בזמן מקבצת אותה לכדי אחדות היסטורית של האומה המגדירה את עצמה ואת מאווייה מחדש . אף על פי שישראל ממשיכה להילחם בגורמים עוינים במזרח התיכון ומתקשה להגיע להסכם שלום עם הפלסטינים, המאפיין הבולט ...
אל הספר