דובנוב כתב : "הלומי רעם ‑ קישנוב ישבנו איש בביתו באודיסה בלב קרוע ומורתח, מלא חרון 'אין אונים' . כשבאו הידיעות המבהילות לעירנו הקרובה אל החללים, נשמט קולמוסי מידי ולא יכולתי לשוב אל עבודתי ההיסטורית ימים 41 דובנוב, אחד העם, ביאליק, רבניצקי ומרדכי בן עמי, שגרו בשכנותרבים" . באודסה, פרסמו מנשר סודי בעברית שניסח אחד העם ושהפך למניפסט ההגנה העצמית היהודית : אחים . . . חרפה היא לחמשה מיליון נפש אדם להטיל עצמם על אחרים, לפשוט צוארם להורג ולצעוק לעזרה, מבלי לנסות כחם להגן בעצמם על רכושם וכבודם וחייהם . ומי יודע, אם חרפתנו זאת לא היא הסבה הראשית להבזותנו בעיני עם הארץ ולשימנו כעפר לכל ? . . . רק היודע להגין על כבודו מכובד גם בעיני אחרים . לו ראו אזרחי הארץ כי גם לסבלותנו יש גבול, כי גם אנו, אף כי לא נוכל ולא נחפוץ להתחרות אתם בשוד וחמס ואכזריות, נכונים אנו וגם יכולים, בכל זאת, להגין בעת הצורך על היקר וקדוש לנו עד נטף דמנו האחרון - לו ראו זאת בפועל כי אז - בזה אין ספק - לא היו מתנפלים עלינו בקלות דעת כזו ; כי אז לא נועזו איזו מאות שכורים לבוא במקלות וקרדומות שבידם על עדת יהודים גדולה שיש בה כאר...
אל הספר