יהודי פולין ‑ ליטא עברו שינויים עמוקים בעשורים הבאים, כאשר האימפריה הצארית סיפחה את הפרובינציות הפולניות על אוכלוסייתן היהודית והנהיגה מדיניות של שליטה כוחנית בשילוב אינטגרציה מוגבלת כלפי המיעוטים שבשליטתה . בשלהי המאה ה ‑ 18 יצרה האימפריה את מוסד הקהל כממשיכו המבוזר של ועד ארבע הארצות בפולין . ה"קהלים" פעלו בכאלף קהילות נפרדות בתחום המושב, כגופי מנהל וכפייה פנים ‑ יהודיים שפעלו בחסות המשטר, ומנו בדרך כלל בין חמישה לתשעה חברים . הקהל, שפעל בראש ובראשונה כזרוע מבצעת מטעם המדינה הרוסית, הפך מחמת עוצמתו לגורם השליטה המרכזי בתוך הקהילה, הגוף המעצב את מרקם חייה . פינקוס כתב כי "הקהל מילא תפקיד פיסקלי ממדרגה ראשונה . הוא היה אחראי לאיסוף המס הכללי, לפי חלוקה פנימית שנקבעה לא במעט על ידו ולהעברתו לקופת המדינה . . . הקהל שימש [ גם ] כצינור להעברת החוקים וההוראות מטעם המדינה הנוגעים לאוכלוסייה כולה וליהודים בפרט [ ונוסף על כך ] תפקיד בעל אופי משטרתי מובהק המתבטא בפיקוח על חברי הקהילה וטיפול במתן תעודות זיהוי . . . 23 [ ולבסוף ] תפקיד חשוב של ייצוג הקהילה" . בראשית המאה ה ‑ ,19 בשנות שלטונו של ה...
אל הספר