הנוכחות והשליטה היהודית בארץ ישראל ובעיקר בבית המקדש, אימצה התזה הנוצרית את החורבן היהודי על ידי הפיכת הריבונות לשמימית . לכן, מתוך שיקולים תיאולוגיים ( ומדיניים ) נמנע הכס הקדוש מלהכיר במדינת ישראל ובציונות עד לאחרונה ממש . גישת הכנסייה באה לידי ביטוי בסירובו הנודע של האפיפיור פיוס העשירי להיענות לבקשתו של הרצל, שיסייע לתנועה הציונית . אחרי שניתנה הצהרת בלפור ועלה החשש בקרב ראשי הכנסייה מפני הציונות, ש"תטאטא את הנוצרים מפלשתינה ותהרוס את האופי הנוצרי", הודיע הכס 142 ואכן, הקמתהקדוש כי "האפשרות שתקום ממשלה יהודית היא בלתי ‑ נסבלת" . מדינת ישראל וחוסנה הריבוני ערערו באופן עמוק, ברמה התיאולוגית, את יסודות הכנסייה הקתולית . הרב סולוביצ'יק קבע במסתו "קול דודי דופק", כי האלמנט הדרמטי ביותר בהקמת מדינת ישראל הוא הפרכת התזה המשיחית הנוצרית : הדגשתי כמה פעמים בדברי על ארץ ‑ ישראל, שכל טענות התיאולוגים הנוצרים, שהקב"ה נטל מכנסת ישראל את זכויותיה בארץ ‑ ישראל, ושכל ההבטחות בנוגע לציון וירושלים מתייחסות במובן אלגורי אל הנצרות והכנסייה הנוצרית, נתבדו בפרהסיא על ידי יסוד מדינת ישראל, כטענות ‑ שקר, ...
אל הספר