כמו נסיכים נוספים מממלכות החסות, אגריפס התחנך בחצרות הגבוהות ביותר ברומא והיה חברם האישי של הקיסרים לעתיד קליגולה וקלאודיוס . הוא היה נער טיפוחים ששהה והתחנך ברומא, אך למעשה הוחזק בה ככופר למשפחת הורדוס בארץ ישראל, למקרה שזו תפר את הסכמי הנאמנות שלה עם הקיסרות . בזכות היותו בן רומי והודות לקשריו במשפחת המלוכה הצליח לקבל מהקיסר קליגולה אישור לשוב ליהודה ולשקם את ממלכת סבו . הישגיו המרשימים של אגריפס הראשון בחידוש של מלוכה סמי ‑ ריבונית יהודית הושגו תוך שתדלנות בקרב עמיתיו ברומא, לצד בניית בסיס זהות ותמיכה בתוך עמו - בארץ ישראל ובתפוצות . בשונה מהורדוס, שהיה נטע זר, הפך אגריפס ל"מלך יהודי לכל 71 ניסיונו לבסס מערכת דבר ולנציג האינטרסים היהודיים בארץ ישראל כולה" . פוליטית של ריבונות שתדלנית, שבה הישות הפוליטית מבקשת להיות מנותקת לאומית ותרבותית מרומי ( למרות תלותה המוחלטת בה ) , היה משימה לוליינית . מימושה התבסס על אדם אחד, שבשנות שלטונו הקצרות חברו יחד חזון ריבוני יהודי, דבקות אתנו ‑ דתית מרשימה בעם ישראל וקשרים אישיים בקרב האליטה השלטת ברומי . הצורך בשתדלנות נבע בעיקרו מהיעדר כוח ו"נורמל...
אל הספר