"המתיישבים האלה לא קיבלו הכשרה שניתנה לנו": תהליכי עבודה ויחסים חברתיים בפרויקט לכיש בשנות החמישים

תהליכי עבודה ויחסים חברתיים בפרויקט לכיש בשנות החמישים 245 לפקח על התנהגות המתיישבים גם באמצעות חקיקה, שאסרה למשל על משחקי 27 קלפים והימורים ועל שתיית אלכוהול ( 163 1969, Willner ) . כפי שאראה להלן, במקום הגידולים החקלאיים המגוונים שהיו מקובלים במושבים עד אז ( בעיקר שילוב של משק חי וגידול ירקות, שיטה שכונתה "טיפוס המשק המעורב" ) , ניסו המתכננים לבסס את החקלאות במושבי העולים של לכיש על מה שכונה "משק שדה" שבמרכזו גידולים תעשייתיים כגון כותנה וסלק סוכר . אחד ממאפייניו של משק שדה הוא שתוצרי הגידולים, בניגוד לחלב, בשר או ירקות, אינם ניתנים לצריכה עצמית או לשיווק באופן פרטי לשוק, אלא הם מסתמכים על שיווק מאורגן ומשותף . תקופת המשק המנוהל לאחר כמה חודשים של עבודות חוץ במשקים ותיקים או בעבודות יזומות מטעם המוסדות, המתיישבים בלכיש היו אמורים לעבוד כשכירים במשך שנתיים-שלוש במסגרת "משק מנוהל" בחוות החקלאיות של החברות הקבלניות . בפועל, היו מושבים שבהם שלב זה נמשך שנים רבות יותר . יש לציין כי רק מושבי העולים אורגנו במסגרת החברות הקבלניות, ואילו מושבי נוער "ישראלי" קיבלו הכשרה חקלאית בחווה באזור לכיש...  אל הספר