לזכור כדי להשכיח: קיבוצי השומר הצעיר ודפוסי הייצוג של הכפרים הפלסטיניים

קיבוצי השומר הצעיר ודפוסי הייצוג של הכפרים הפלסטיניים 177 מנכיחים את העבר ומעורבים בדיונים על ייצוגו . אינני טוענת כמובן שאין זירות שהתקיימה בהן - ועדיין מתקיימת - מחיקה ; אני מבקשת לבחון בעין ביקורתית את הטענות בדבר מחיקה ושכחה בהקשר של קהילות ספציפיות . בעשורים האחרונים הלך והתעצם העיסוק המחקרי במה שמכונה "זיכרון קולקטיבי", הן ברחבי העולם והן בישראל / פלסטין . מחקרים מסוג זה מתמקדים בייצוגים פומביים של העבר ( מצבות, מונומנטים, תוכניות לימוד, תהלוכות ) ונוטים לייחס אותם לקולקטיבים מדומיינים ( אומות, קבוצות אתניות ולאומיות, מעמדות ) . ספרות המחקר שעליה אני נשענת, לעומת זאת, מציבה חלופה מחקרית הבוחנת כיצד הזיכרון מתעצב במסגרת קהילות מקומיות . לטענת חוקרים כגון רוז'ה בסטיד, נתן ואשטל וגדי אלגזי, השימוש בשם התואר "קולקטיבי" לתיאור ייצוגי עבר פומביים ורשמיים המופצים בחברות מרובדות ומפולגות הוא בעייתי . לדידם, השימוש הרווח במושג "זיכרון קולקטיבי" מעודד את ההנחה שמה שנעלם, נמחק, הושמט והושכח ברמת "הזיכרון הקולקטיבי" במובנו המקובל - ייצור הייצוגים הרשמיים - נעלם בהכרח גם מזיכרונם של קהילות ופ...  אל הספר
מכון ון ליר בירושלים

הקיבוץ המאוחד