נפגשים בים : יהודים ופלסטינים בחופי הרחצה 77 באיזו מידה התקיימו בין החברות הללו, שעברו תהליכי מודרניזציה אינטנסיביים, מגעים הדדיים של סקרנות, צפייה, בדיקה ולמידה ? באילו זירות והקשרים הובילו מגעים אלו להתגברות החששות, ההתנגדויות והעוינות ? ובאילו זירות והקשרים הם הובילו להערכה, לשיתוף פעולה, למשיכה ואולי אף לקרבה אישית ? בתקופה הנחקרת הייתה הרחצה בים כרוכה כמעט בהכרח בחשיפה מסוימת של הגוף או לפחות בהחלפה של הבגדים הרגילים . כתוצאה מכך לוותה ההתפתחות של דפוס בילוי חדש זה ברגישויות ובמתחים, שנבעו מחריגות אפשריות מנורמות ההפרדה המגדרית והצניעות שהיו מקובלות בשתי החברות . העובדה שרוב החריגות הללו בוצעו באופן גלוי יחסית ובמרחבים ציבוריים פתוחים רק העצימה והחריפה את המחלוקות והמאבקים התרבותיים ששבו והתעוררו סביב הרחצה בים בין חוגים דתיים ושמרניים לחוגים חילוניים וליברליים יותר . מתחים אלו סביב הרחצה בים נעשו טעונים ומורכבים עוד יותר בחופים שבהם נפגשו מתרחצים ומתרחצות משתי קבוצות אתניות שונות . בניגוד לזירות פנאי אחרות, רוב חופי הרחצה בארץ תפקדו כמרחבים ציבוריים פתוחים שלא אפשרו הפרדה ממוסדת ...
אל הספר