27 והיללו את סובלנותו ומתינותו של האסלאם בימי הביניים . הסברים לעמדות דואליות אלה יפורטו במהלך הדברים ובסיכום הספר . מבט היסטורי : ימי הביניים לפני צמיחת דת האסלאם בחצי האי ערב בשנות השלושים של המאה השביעית לספירה, התגוררו בה יהודים מזה דורות רבים ( לאחר חורבן הבית ) בשני אזורים : בתימן, שבדרום חצי האי, וצפונה יותר בחג'אז, בייחוד בסביבות הערים מדינה ( ית'רב ) ומכה . כמו שכניהם, הערבים-פגאנים ברובם ( בתקופת ה“ג'אהיליה“- הבערות ) , וגם נוצרים במקומות שונים, היו היהודים מאוגדים בשבטים : בדרום – בראשות המלך היהודי יוסף דו נואס ובצפון השבטים נצ'יר, קריט'ה וקינוקאע . חלקם עסקו בחקלאות, וחלקם במסחר פנימי ואזורי, ובצורפות . ביניהם ובין השבטים הערביים שררו יחסי גומלין חברתיים, כלכליים, פוליטיים שוויוניים, ללא הבדלים דתיים ואתניים . בין השבטים היהודיים והערביים נכרתו בריתות פוליטיות וצבאיות, אך היו גם מלחמות, כאשר שבטים יהודיים ניצבו לפעמים משני צדי המתרס של קואליציות שבטיות ולחמו אלה באלה . עם זאת, יהודים נחשבו למשכילים ותרבותיים בעיני הערבים ( המשורר היהודי הבולט באותה תקופה היה סמואל בן עאדיא...
אל הספר