פרק שביעי : " היום שאחרי " - החיים לאחר החזרה מן השבי 193 אמרו להן חכמ ' : אם מאמינים אתם שהֻרהנה האמינו שלא ניסתרה ושלא ניטמאה , ואם אין אתם מאמינין שלא ניסתרה ושלא ניטמאה אל תאמינו שהֻרהנה . ) משנה , עדויות ח , ב ( כפי שראינו בפרק השני , שיטות משפטיות קדומות רבות , וביניהן גם שיטת המשפט הרומי , אפשרו לבעל חוב לשעבד את גופו של החייב ואף את גופם 6 המשנה במסכת עדויות מתארת מקרהשל בני ביתו לשם הבטחת החזר החוב . שבו ניתנה ילדה יהודיה באשקלון ) שהייתה עיר מעורבת שישבו בה נכרים רבים ( , כמשכון על חוב , בהתאם לחוק הרומי . המעשה מעיד על חשש משפחתה 7 אף על פי שמאסרה כערובהשל התינוקת שזו נבעלה בזמן שהותה במאסר , לתשלום החוב יצר לכאורה אינטרס לשוביה לשמור על בתוליה כדי שמשפחתה 8 התנכרותה שלתרצה לשלם את החוב המשפחתי ותקבל את הילדה בחזרה . המשפחה לבתה - " ריחקוה בני המשפחה " - מודגשת עוד יותר על רקע קיומה של עדות מפורשת שהילדה לא נבעלה בשבי . בתגובה חריפה להתנהגות זו של המשפחה נקטו חכמים שיש לחייב את המשפחה לקבל את דברי העדים . לאור ניסוחם של דברי חכמים במשנתנו נשאלת השאלה מדוע קיבלו את גרסת העדים...
אל הספר