168 שבי קשה מכולם לתארים ולתפקידים שהיו להם בעודם בני חורין בקהילת המקור שלהם . בכל זאת מתגלה כאן המשכיות מופלאה ובת-קיימא של ההבניות ההירארכיות המגדריות שיצרה התרבות היהודית . התֵּמות שראינו בסיפור הקודם , על אפשרויות השליטה והפיקוח של תרבות נשלטת על חבריה - ובפרט על חברותיה - עולות כאן ביתר חריפות . כפי שאראה להלן , בסיפור מתקיימים שני מבחנים . האחד , רמוז וסמוי , בוחן את התנהגותו ובחירותיו של הגבר ; והאחר , גלוי ומפורש , נעשה על ידי עיליש עצמו כלפי הנשים . העמדתו של הגבר , אפילו בתוך סיטואציית השבי , בעמדת עליונות כלפי הנשים השבויות עִמו מצד אחד , בהיותו פעיל , בוחן - שופט ומפקח על הנשים השבויות עִמו , ואופן הבניית הלגיטימציה הניתנת למעשיו שלו בשבי מצד שני , מחדדת ומעצימה את ההבניות בצמדים המנוגדים של המושגים " טבע " מול " תרבות " ו " אוניברסליזם " מול " פרטיקולריזם ", כמשולבות בניגוד " אישה " לעומת " גבר " . החפיפה המתקבלת בין צמדי המושגים השונים משמשת לטעמי טיעון סמוי להצדקת ההירארכיה החברתית-המגדרית בעולמה של הקהילה היהודית שהשיח התלמודי יוצר אותה . והרי הסיפור : גיטין , מה ע " א...
אל הספר