פרק רביעי : השלכות השבי על מעמדן האישי של נשים 129 בעלה של האישה לגרשהּ . זאת משום שהעדים לא העידו על טומאת האישה אלא על השבי בלבד . דוגמה נוספת נמצאת שם , במשנה ו : שתי נשים שנשבו זאת אומרת : " נשביתי וטהורה אני ", וזאת אומרת : " נשביתי וטהורה אני " - אינן נאמנות . ובזמן שהן מעידות זו את זו הרי אלו נאמנות . במשנה זו יש שני עדים לשבי ולכן הנשים אינן נאמנות להעיד על עצמן על פי הכלל " הפה שאסר " . חידושה של המשנה נעוץ בכך שאם הנשים מעידות זו על זו שהן טהורות הרי הן נאמנות - חכמים קבלו את העדות על אף האפשרות 72 בהקשר זה מעניין לראות אתלסיכום מראש של " גומלין " בין שתי הנשים . סוגיית הירושלמי הבאה ובייחוד את המעשה בבנותיו של שמואל , שכן מעשה זה סותר את הדין האמור כאן , ומאפשר לכאורה עדות אישה על עצמה אפילו במצב בו נשבו שתי נשים יחד . וכך מובא בירושלמי : האשה שאמרה נשביתי ] וטהורה אני נאמנת שהפה שאסר הוא הפה שהתיר אם יש עדים שנשבית והיא אומרת טהורה אני אינה נאמנת 72 . והשוו משנה , דמאי ד , ו : " הנכנס לעיר ואינו מכיר אדם שם , אמר ' מי כאן נאמן , מי כאן מעשר ', אמר לו אחד ' אני ', אינו נאמן ...
אל הספר