א. המציאות הארץ־ישראלית תחת שלטון רומי: טיפולוגיה של מצבי שבי במשנה

42 שבי קשה מכולם בהחזקתם של השבויים יצרו הבדלים ניכרים הן בנוגע ליחס שזכו לו שבויים מידי שוביהם הן בנוגע לַתְּנאים שבהם הם היו נתונים במהלך שִביים . משנתנו 4 שונה כך : האשה שנחבשה בידי גוים : 5 על ידי ממון - מותרת לבעלה ועל ידי נפשות - אסורה . עיר שכבשה כרקום - כל הכהנות שבתוכה פסולות . ואם יש לה עדים , אפילו עבד אפילו שפחה , הרי אלו נאמנין שאין אדם מעיד על ידי עצמו . אמ ' ר ' זכריה בן הקצב : המעון הזה - לא זזה ידה מתוך ידי משעה שנכנסו גוים לירושלם ועד שיצאנו . אמרו לו : אין אדם מעיד על ידי עצמו . שני המקרים הראשונים , של שבי מחמת חוב ומחמת עברות שדינן מוות , מתארים שבי מחמת מאסר , שמתרחש בתקופת חיים " נורמלית " שמתקיימים בה הליכי משטר ומשפט של חברה תקינה , וניתן להניח כי במקרים כאלו זכו השבויים להתייחסות שנחשבה למקובלת תחת סדרי השלטון הרומאי . משמעה של הנחה זו הוא כי הסוהרים השובים פעלו על פי נורמות , שאולי אף היו מעוגנות בחקיקה ובבקרה מצד השלטון . מכאן אפשר גם להניח שבמקרים כגון אלו ניתנה לשבויים אפשרות להשפיע על גורלם , משום שיכלו להתלונן על 6 מנגד , במקרה השלישי , שמוגדרתנאי מאסרם ...  אל הספר