פרק ראשון : שבויים ושבי בחוקי המזרח הקדום 37 הפוך ממש כלפי שבויים בתרבות הרומית , אף על פי שגם בסיפור כינונה של 40 אחדרומא עצמה שזורה אפיזודה של חטיפת נשים , היא חטיפת הסאבינות . הביטויים החדים שניתנו להתלבטות בשאלת מידת אחריותה של החברה כלפי חייליה השבויים בא בספרו של ההיסטוריון הרומי טיטוס ליוויוס ,Patavinus שמתאר את דיוני הסנאט בעקבות תבוסתם האיומה של הרומים מול חניבעל 41 חניבעל אִפשר לנציגוּתבקרב קאנאי ) ,Cannae 2 באוגוסט , 216 לפנה " ס ( . של השבויים הרומיים לצאת לרומא כדי לבקש שיפדו אותם , ונציגם התייצב בפני הסנאט ונשא את הנאום הראשון . " מעולם לא היו השבויים נקלים יותר משהם נקלים במדינתנו ", פתח , ובכל זאת , התעקש להעיד על עצמו ועל חבריו שהם נלחמו באומץ : לא הסגרנו את נשקנו מפחד המערכה , אלא בעמדנו על תלי גוויותיהם של ההרוגים הארכנו בקרב כמעט עד רדת הלילה ] . . . [ רק משהקיפנו צבא המנצחים ] . . . [ לא היתה עוד כל תקווה להבקיע את שורותיו הצפופות של האויב ] . . . [ הסכמנו לבסוף בדבר דמי כניעתנו . נציג השבויים זעם על היחס החם שזכו לו פליטי המערכה שנחלצו : " פרס לקלות רגליים וריצה ]...
אל הספר