פרק רביעי: מילה וחוויה

590 תוספות : חדשנות ומהפכנות כמרכיב המכיל בתוכו מילים אחדות, על כל פנים יותר ממילה אחת . אם נסתכל בחלוקה הפנימית של הסונטה לבתים ונאמר כי לפנינו שני קוורטטים ושני טרצטים, נבחין ביחידוֹת שהמילה היא חלק בהן . אם נחליף את מבנה הבתים ונעמידוֹ— ולוּגם לשם האנלוגיה בלבד — על שני מרובעים, הנמצאים ביחס מסוים עם שני משולשים, שוב יתברר כי עניין לנו בתבניות שהמילה אינה מזוהה בהן כלל ביחידוּתה . כך גם אם נפנה להגדרתה המהותית של הסונטה כמתחלקת לתזה ואנטיתזה, או ככובשת רעיון מכליל ומגישה אותו באחת . ״באחת״ — היינו הסונטה במכלולה . כל תבנית שֶׁבָּהּההדגשה היא על השלם שיש לו ייחוד צורני, בין אם זו סונטה, פואמה, אידיליה, טריאולט או אף בלדה, ממילא היא מכירה במילה כמשרתת את המכלול שבתוכו היא מופיעה . יחידותה של המילה ניצבת בבעייתיותה אם אנו חושבים גם על מרכיבי השיר . החרוז, טענו הפורמליסטים, מעניק למילים מסוימות חשיבות כפולה . שהרי מצד אחד המילה מופיעה בהקשרה המשמעותי ומצד שני בתוספת הדגשה כמילה התורמת להיווצרו של צליל נוסף, המגולם בחרוז . ברם, נזכור כי אין זהות בדרך כלל בין המילה לחרוז . ואילו החֶרֶז, כ...  אל הספר